האם הגדרת מטרות זה סתם "בלבולי שכל"?

מאת: ד"ר מארק זלוצ‘ין | פורסם בשעה: 17:31 |

לפני כשנה וחצי, באחד הקורסים שהעברתי בצפון, ניגשה אליי תלמידה - מאמנת מצליחה בעצמה - ושאלה שאלה קצת מפתיעה:

" מה הגישה שלך להגדרת מטרות ויעדים בחיים?"

חשבתי לרגע ואז עניתי:

"בצורה שעושים את זה בדרך כלל - זה חסר משמעות..."

ראיתי מבט תמוה בעיניה והוספתי:

"אין טעם לשאול בן אדם מה הוא רוצה, כל עוד הוא לא יודע מי הוא..."

תרשו לי להסביר למה אני מתכוון.

אם מישהו שואל אותנו, "מה אתם רוצים?" הנטיה הטבעית שלנו היא לחפש "תשובה נכונה", תשובה שאפשר לנסח במילים.

אבל, כמו שאתם כבר יודעים, המילים הם רק קצה הקרחון, כי  השאלה הזאת מתייחסת בעצם לצורך שלנו לבטא את עצמנו - את המהות שלנו -  לכן התשובה שלה נמצאת ברובד הלא-מילולי - הרגשי, החוויתי - כל אותם דברים לרובנו מאוד לא קל "לתפוס", ועוד יותר מאתגר לנסח במילים.

וכל עוד הרובד הלא-מילולי הזה "חסום", לא נגיש למודעות שלנו, כל "המטרות" שלנו תבואנה מן הראש ותהיינה לרוב מוכתבות על ידי "תכנות חיצוני" - כל אותם "צריך", "חייב", "נכון", "אופנתי" וכו', איתם הסביבה שוטפת לנו את המוח מן היום שאנחנו נולדים.

במילים אחרות, המטרות שבאות "מן הראש" ולא "מן בטן" הן לרוב מטרות מלאכותיות, מוכתבות על ידי הסביבה.

באופו לא מפתיע, כשאנחנו מגדירים את מטרות שלנו בצורה כזאת, בדרך כלל קורה אחד מבין השנים:

  1. זה הולך ממש קשה, כל פעולה מלווה במיליון התנגדויות פנימיות, חבלה עצמית, דחיינות וכו', ובסופו של דבר אנחנו פשוט מתעייפים ומוותרים
  2. אם אנחנו ממש נחושים, בסופו של דבר אנחנו נשיג את המטרה, רק כדי לגלות שזה לא ממש מספק אותנו, זה לא עושה אותנו ליותר מאושרים

אז מה האלטרנטיבה?

האלטרנטיבה היא מה שנקרא באומנויות הלחימה המזרחיות "לנוע מן המרכז", כלומר לפעול לא מתוך מטרות מלאכותיות שבאות מן הראש, אלא מתוך הרצונות האמיתיים שלנו, מן החיבור העמוק ל"מה באמת חשוב לי בחיים?".

וכשאנחנו עושים את סוויץ' הזה, הכול משתנה מן הקצה אל הקצה - וכשאנחנו מונעים מן "המרכז", הדברים מתחילים לזרום באופן טבעי, ולפעמים זה מרגיש כאילו הם פשוט קורים מעצמם.

זה דומה לרכיבה על אופניים - אם יצא לכם ללמוד לרכב בלי גלגליות, אתם בטח זוכרים שבהתחלה הייתם די לחוצים, והראש כל הזמן ניסה לשלוט בתהליך - וכתוצאה מזה נפלתם- שוב ושוב ושוב...

(דרך אגב, אם תהיתם, למה ההתערבות הזאת של הראש רק מפריעה, ההסבר הוא פשוט מאוד - החלק החושב שלנו הוא איטי מדי והוא פשוט מוצף על ידי מיליון גירויים סותרים).

ואז בברגע מסוים אנחנו תופסים את זה - מוצאים את שיווי המשקל, את "המרכז" - ופשוט נוסעים - בלי להתאמץ ובלי לחשוב.

למה אני בכלל מספר לכם על זה?

כי מה שנכון לגבי רכיבה על אופניים, נכון גם לכל תחום אחר בחיים.

כשאני שואל אנשים שמתעניינים ב-M-Focusing, אילו בעיות היו רוצים לפתור בעזרת השיטה הזאת, ישנן מספר תשובות שחוזרות על עצמן בצורה כזאת או אחרת:

  • "חוסר מימוש עצמי..."
  • "תחושת תקיעות..."
  • "דחיינות..."
  • "חוסר מיקוד..."
  • "יחסים טעונים עם אנשים קרובים..."

ועם השנים גיליתי מאחורי כל הבעיות הללו מסתתרת אותה סיבה משותפת"'טשטוש תחושת ה'אני" שדיברתי עליה בהתחלה.

מצד שני, ברגע שבן אדם "מוצא את המרכז", לומד להקשיב לעצמו ברמה העמוקה ביותר, רוב הבעיות הללו – בין במישור האישי, המקצועי, הכלכלי או הזוגי – מתחילות להתמוסס מעצמן, כי בן אדם מתחיל לפעול ממקום הרבה יותר יציב ובטוח, והתוצאות, כמובן, לא מאחרות לבוא.

עכשיו, במהלך השנה וחצי האחרונות, העברתי הרבה קורסים אונליין - בפורמטים שונים שכללו ווידאו, אודיו וובינרים. וכמובן, מן הרגע הראשון שהתחלתי לעבוד עם הפורמט הזה, רציתי להביא לקורסים האינטרנטיים שלי את העומק הזה שאני שואף אליו בעבודה שלי ב"עולם האמיתי".

אני חייב להודות - בהתחלה חשבתי שזה בלתי אפשרי, חשבתי שבקורסים כאלה צריך להסתפק במתן מידע ורכישת כלים, אבל קשה "לצלול לעומק".

אבל מתוך הניסיון הרב שצברתי בהנחיית קורסים אונליין, יחד עם ההתנסות האישית שלי בקורסים של מאמנים מובילים מחו"ל, ראיתי שלא רק שהפורמט האינטרנטי מאפשר להגיע לאותה רמת עומק, אלא לפעמים הוא אפילו יותר אפקטיבי, מכיוון שהוא נותן הרבה יותר מרחב גם לעבודה עצמאית, וגם לדיאלוג המפרה בין המשתתפים.

עכשיו, אם נחזור ל-M-Focusing - כמו שאתם בטח כבר יודעים מנסיונכם האישי, מדובר בכלי פשוט ועוצמתי לשחרור מדפוסים מגבילים ומטענים רגשיים שליליים.

אבל עוצמתי ככל שיהיה, הרי מדובר בסופו של דבר בכלי עבודה (אני אוהב לדמות אותו לאת חפירה :-) ) ולכן השאלה המתבקשת היא:

מה אתם עושים עם הכלי זה?
לאיזו מטרה אתם משתמשים ב"את חפירה" הזה?

ישנם אנשים שפשוט נהנים לחפור, אתם יודעים, כסוג של פעילות גופנית (חלקם אף הופכים למה שאני קורה "החופרים הכרוניים" :-))

אבל אפשר ללמוד להשתמש בכלי הזה ואז לצאת איתו לחפש אוצר...

וזה בדיוק מה שאני מזמין אתכם לעשות - להצטרף אלי אל המסע המרתק:

החיפוש אחרי האוצר היקר מכול – "המרכז" שלכם - החיבור שלכם אל עצמכם ברמה העמוקה והאותנטית ביותר.

המסע המשותף שלנו יתחיל ב-20 למאי ויימשך 10 שבועות, במהלכם תהיה לכם הזדמנות נדירה להפריד בין העיקר לטפל בחיים שלכם ולשחרר את כל אותם המטענים הרגשיים שמוציאים אתכם משיווי משקל פנימי.

עכשיו, אני יודע בוודאות שהמסע הקבוצתי הזה יהווה תהליך ייחודי לגמרי – עד היום לא הייה בארץ אף קורס אינטרנטי שאפילו מתקרב לזה גם מבחינת העומק וגם מבחינת הדיוק והאפקטיביות של הכלים שאנחנו הולכים להשתמש בהם.

אבל יש עוד דבר ייחודי לגמרי לגבי הקורס הזה – אותו "ניסוי מטורף" שהזכרתי לכם בווידאו האחרון – וזה קשור לשאלה שהרבה מכם אולי כבר שואלים את עצמכם:

כמה עולה "כרטיס טיסה"?

וזה בדיוק מה שאני הולך לספר לכם בתחילת שבוע הבא:

אני עומד להציע לכם "הצעה שאי אפשר לסרב לה" שאף אחד בתחום של התפתחות אישית - לא בארץ ולא בעולם - עוד לא העז להציע.

אז נשתמע בקרוב...

הוסף תגובה...


8 תגובות עבור האם הגדרת מטרות זה סתם "בלבולי שכל"?

ניצה נער

מאי 3rd, 2012 at 22:12 הגב

נשמע מענין למרות שהנושא נדוש ביותר.הצלחתי לקרוא עד הסוף סימן שעוררת את סקרנותי. נראה כיצד יהיה ההמשך וכמה זה יעלה לי.בברכה ניצה נער.

נחום

מאי 5th, 2012 at 23:33 הגב

שלום לך מה זה חקה או פתיון
שבוע טוב ומבורך!!!

מרחף

מאי 5th, 2012 at 23:41 הגב

הבל הבלים הכל הבל

חיים

מאי 8th, 2012 at 15:10 הגב

קדימה לעבודה…

הוסף תגובה